מחקר ראשון מסוגו על חזרה לעבודה של משפחות שכולות מחרבות ברזל

לפני כחודשיים החלטנו לצאת למחקר גישוש ראשון מסוגו על חזרה לעבודה של המשפחות השכולות מחרבות ברזל אחרי האובדן.

התוצאות מטרידות מאוד: 34.6% הפסיקו לעבוד (21% לא שבו כלל לעבוד ו-12.6% שבו והפסיקו).

פער בין מגזרים: עובדים במגזר הציבורי שבו לעבודה בשיעור גבוה יותר (74.7%) לעומת עובדים במגזר הפרטי (59%).

פער לפי סטטוס תעסוקתי: שכירים שבו לעבודה בשיעור של 68.8%, עצמאים רק ב-39.1%, וסטודנטים ב-80%.

הפערים חדים בין מגזר ציבורי לפרטי, בין שכירים לעצמאים, ובמיוחד בולט מצבם הקשה של האחים והאחיות השכולים שנשארים ללא הכרה ותמיכה.

היום נצא עם זה תקשורתית שהמטרה:

1. יצירת מודעות ציבורית רחבה- הנגשת הממצאים לציבור הרחב בצורה פשוטה ומרגשת.
2. השפעה על מקבלי החלטות- הצבת המחקר ככלי מדיניות שמחייב את הכנסת, משרדי הממשלה והביטוח הלאומי לפעול.
3. יצירת לחץ ציבורי ותקשורתי שיחייב חקיקה, סיוע כלכלי ותוכניות ייעודיות.
4. מתן מקום לקבוצה "השקופה " האחים והאחיות השכולים. להציב אותם במרכז השיח כמי שנושאים על גבם אחריות משפחתית אבל לא זוכים להכרה. 
5. מיצוב "יד לבנים" כמוביל דעת קהל ומחקר. הארגון אינו רק גוף טקסי או סמלי, אלא גוף שחוקר, מעלה נתונים, ומספק פתרונות. בכך לחזק את מעמד הארגון מול משרדי הממשלה, שותפים ותקשורת.