מנציח את זכרם של גיבורי ישראל הנופלים: שון כרמלי הקריב את חייו למען מדינת ישראל. אהוביו ממשיכים לחיות את ההקרבה הזו בכל יום ויום

בצה"ל משרתים כיום כ-3,000 חיילים בודדים. חיילים שהתגייסו לא בגלל שנקראו לגיוס, אלא מתוך אהבה ומסירות עמוקה ובלתי נגמרת למדינת ישראל, ותחושת חובה ואחריות למדינת עתידה. אחד מאותם חיילים היה שון כרמלי.

ניסים שון כרמלי בן ה-21, מסאות' פאדר איילנד, טקסס גדל כילד אמריקאי, בבית חם, עם אהבה לקבוצת הכדורגל של מכבי חיפה, תשוקה משותפת עם אביו. גם לאחר שהצטרף לחטיבת גולני בצה"ל, אם היה יכול לעזור לה, הוא לא החמיץ אף משחק. כשנשאל איך הוא יכול להישאר ער עד מאוחר לעודד את הקבוצה האהובה עליו, ולתפוס רק כמה שעות שינה לפני שהוא חוזר לבסיס עם שחר, הוא היה אומר, "תחייה קצת.

שון חי הרבה. חייו היו גדולים ומלאים. ואז זה נגמר, מהר מדי.

ביום שבת, 19 ביולי 2014, הצוות של שון נכנס למחנה הפליטים סג'איה בעזה, שם נורה מאחור על ידי מחבל חמאס במהלך קרב יריות. מקס סטיינברג בן ה-24 מקליפורניה היה החייל הבודד הכפול האמריקאי-ישראלי השני שנפל בקרב באותו יום.

"אני זוכרת את הדבר האחרון שאמרתי לו, מספרת אחותו של שון, גל. "אמרתי, 'שון, תשמור על עצמך, ופשוט, בבקשה, אל תהיה גיבור'". ועכשיו, ארבע שנים לאחר מכן, גל ושאר משפחת כרמלי צריכים לאזור אומץ ללא הרף ולחיות בגבורה, ללא בנם ואחיהם האהובים.

ולמרות שקבוצת הכדורגל האהובה עליו פרסמה ברשת שהוא עבר, והובילה 20,000 איש לצאת לבית העלמין בחיפה כדי לפרנס את משפחתו של חייל בודד שלא הכירו בשעתם העצובה ביותר, חייל בודד בחיים מוליד בדידות עבור אלה שהם נותרו מהם במותם.